ספק

רנן גרוס, 21/5/2013

אני בטוח בלי שום צל של ספק,
שבלי שום קשר לזרמים והספק,
למנת חבורות, למציאת נעלם,
הצלחתי לפתור את בעיות העולם.

כי כלכלה זה ברור, מה העניין?
כולם פשוט עושים כל כך הרבה בלאגן,
ואם את הדברים היו נותנים *לי* לנהל,
לעולם לא תאחר רכבת ישראל,
את הסכסוך הקיים הייתי גואל,
והעוני היה עף לעזאזל.

אני בטוח בלי שום צל של ספק,
ללא גרגר של שגיאה שנגררת הרחק,
במאה אחוזי וודאות, ואף בלי לדרוש,
ש-eta תמיד קטנה משלוש.
בערך.

כלומר, מה זה אמת, ביננו, באמת?
מה ששלי לא שלך ושלך כן שלי, אם ארצה,
והאמת עירומה והיא לא נעימה,
אשמתי שיש כאן שגיאות מדידה?
ובכלל, מי אמר שיש מה למדוד?
הכל זה תרמית שנועדה לשדוד
אותנו מן האמת.

אני בטוח, בלי שום צל של ספק,
בעצם, נראה לי? קשה להכריע, ואני מתאפק
לנקוט בעמדה שמדי קיצונית,
אולי פספסתי נקודה קקיונית,
שבכל העניין יוצרת תפנית.

כלומר, גם ספק זה בסדר, ללא נחרצות,
לא תמיד הכל ידוע, יש אי וודאות,
וגם אם האקסיומות מונחות כאן מולי,
יחדיו אי אפשר להיות שלם ועקבי,
לא כל הטענות נכנעות לדדוקציה,
ועוד לא התחלנו לדבר על רדוקציה.

איני בטוח בכלום, אני מטיל רק ספק,
במה שנשמע ובמה ששקט,
מה קיים ומה לא, מי אני שאומר?
כל שאני יודע, הוא שאיני יודע דבר,
וגם בזאת איני בטוח.